בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בוקר

החלטה

המבקש הגיש ביום 20.1.11 בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 2.11.97.

מדובר בתביעה אשר הוגשה ביום 17.8.97, על סך של 15,924 ₪, יתרת חובה בחשבון עו"ש אשר היה משותף למבקש ולאשתו דאז , סבח איריס .

בגין פסק הדין נפתח תיק הוצל"פ שמספרו 14-13456-97-2 ובו לכאורה נמסרה אזהרה למבקש ביום 26.12.97 והוא סירב לקבלה.

המבקש הגיש בקשה הנתמכת בתצהיר קצר בו טען באופן סתמי כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה או את פסק הדין.

בבקשה נטען כי למבקש נודע על התביעה רק בשנת 2010 עת פנה לחידוש רשיונו במשרד הרישוי ונודע לו על ההגבלה אשר הוטלה בתיק ההוצאה לפועל על רשיונו.

יובהר כי בתצהיר התומך בבקשה ואף בתשובה לתגובה לא פירט המבקש מתי במדויק נודע לו על קיומו של פסק הדין ולא נתן כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה רק ביום 20.1.11.

לתגובת המשיב צירף הוא את החומר אשר עלה בידו לאתר, וכן את תדפיס הפעולות מלשכת ההוצאה לפועל.

לטענת המשיב, הואיל וננקטו הליכים רבים בתיק ההוצאה לפועל, אין זה סביר כי למבקש נודע רק בשנת 2010 על קיומו של פסק הדין.

לגופו של עניין, טוען המשיב כי אין כל טעם בביטול פסק הדין שעה שלמבקש אין כל טענות הגנה, מאחר והתביעה הוגשה בגין חשבון משותף וגם אם התגרש המבקש בשנת 95, בהעדר אישור הבנק להפטרו מחובותיו בחשבון, אין לו כל טענת הגנה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.

על מי שעותר לבטל פסק דין בחלוף מעל 13 שנה ממועד מתן פסק הדין, להתכבד ולפרט כנדרש את כתובותיו בצירוף אסמכתאות ממועד הגשת התביעה ולהתייחס באופן מפורש לכל אישורי המסירה וההליכים בתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח מכוח פסק הדין.

המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי לא ידע אודות תיק ההוצאה לפועל ופסק הדין לפני שנים רבות והמשיב נהנה מחזקת התקינות של ההליך השיפוטי אשר לא נסתרה על ידי המבקש.

ראה רע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שם נקבע:

"מתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו של נתבע יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין וכי בית המשפט בדונו בתביעה בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי בוצעו כדין, שאם לא כן יש להניח כי פסק הדין לא היה ניתן בהעדר הנתבע. במקרה שלפנינו על גבי כתב התביעה נרשם כי אישורי המסירה חזרו "כלא נדרש", ונמסרו לפקיד בית המשפט לביצוע במסירה אישית, ויש להניח כי מסירה אישית למבקשת בוצעה כנדרש. כיום, לאחר מעבר שנים כה רבות, יש קושי ברור לאתר את המסמכים המעידים על זימון המבקשת כדין שכן תיק בית המשפט בוער בינתיים  וקיים קושי לשחזרו. בתנאים אלה, הנטל על המבקשת לשכנע בדבר אמיתות טענתה כי לא הוזמנה לדין  ולא ידעה על ההליכים נגדה. עליה לבסס את תום לבה בטיעוניה אלה. התנהגותה של המבקשת אינה מעידה על תום לב. אדם הטוען בתום לב כי לא ידע על מתן פסק דין נגדו אינו מסרב לקבל מסמכים ואינו מתכחש להם כפי שעשתה המבקשת כאשר הומצאו לה מסמכי האזהרה ביום 23.5.01. יתר על כן, אדם אשר פסק דין שניתן נגדו בא לו כהפתעה אינו ממתין 14 חודשים עד לפנייה לבית המשפט בבקשה לבטלו, אלא פועל מיד לבטל את רוע הגזירה שלא ידע אודותיה. יש אמנם לתמוה על השנים הרבות שחלפו מאז מתן פסק הדין ב-1990 ועד לאכיפתו כנגד המבקשת אולם מדובר על פעולות הוצאה לפועל של פסק דין בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה לעניין הוצאה לפועל של פסקי דין. מצד שני, קיים קושי מבחינת הבנק לרכז כיום, לאחר מעבר השנים, את הראיות ביחס לאישורי המסירה המעידים על הזמנת המבקשת לדיון בתביעה לפני 13 שנים. קושי זה אינו צריך לשמש אבן נגף, כאשר טיעוניה של המבקשת ונסיבות התנהגותה אינם מצביעים על תום לב."

יתרה מכך, המבקש לא פירט כנדרש את יחסיו עם הנתבעת הנוספת בתיק, לא צירף אסמכתאות למועד גירושיו וסביר כי היה מודע לחובות המשותפים במועד הגירושין.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר והמבקש לא עמד בחובת הפירוט הנדרשת נוכח השיהוי הניכר במועד הגשת הבקשה, הבקשה נדחית.

לאור שיעור החוב ומאחר ועולה כי המשיב השתהה עם מימוש פסק הדין, ולא שמר את כל האסמכתאות אשר עליו היה לשמור כל עוד תיק ההוצאה לפועל פתוח, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: